כשאני מתעוררת בבוקר אני בדרך כלל נשארת לשכב במיטה עוד כמה דקות. בנקודה זו אני עדיין במצב של שינה, וחלומות מאמש עולים נקסט דייטבמחשבותיי. לעיתים אני מגיעה לתובנות חשובות עקב כך. בבוקר של אתמול נשארתי מספר דקות במיטה וכשעני עצומות התעורר בי חלום של ליל אמש בו אני רואה נחש מסתובב במעגל ונראה כמו שמש, ואז נזכרתי בסיפור שקראתי פעם, זה הולך בסגנון הבא:

היה צב מים שנעמד על יד נקיק הנהר כאשר נחש ארסי החל מתקרב אליו. הנחש צריך היה לחצות את הנהר ומכוון שאינו יודע לשחות חשב לבקש מהצב שישא אותו על גבו ויעזור לו לחצות את הנהר.

הנחש ניגש לצב ואמר "הנהר גבוה מידי בשבילי, האם תוכל בבקשה לשאת אותי על גבך?" הצב השיב "אבל אתה נחש, אני לא יודע אם ניתן לסמוך עליך."

"כמובן שאתה יכול לסמוך עלי" ענה הנחש "אם אני יינשך אותך אז אתה תמות ושנינו נטבע, אני מבטיח לשמור את להט ההקשה שלי לעצמי." הצב השתכנע והנחש זחל על גבו.

כאשר הנחש על גבו של הצב, התקרב הצב לנהר והחל לשחות באיטיות אל תוך המים העמוקים. הנחש הראה התנהגות נאותה והצב הרגיש כאילו רכש לעצמו חבר חדש. הנהר היה סוער מאד, הצב היה איטי מאד, אבל למרות זאת היה נראה שהמסע הזה מתקדם בצורה שלווה. עד לרגע שהצב החל לחוש לחץ סביב צווארו ומספר שניות לאחר מכן חש בכאב חד שהקשה עליו לנוע.

"אתה נשכת אותי. עכשיו שנינו נמות" אמר הצב כאשר פניו מופנות אל הנחש. "אני מצטער, לא יכולתי לשלוט בזה. אני נחש וזה טבוע בתוכי." הצב החל לחוש את עוצמת הרעל המתפזרת בגופו ועד מהרה לא היה מסוגל להזיז את רגליו.
הצב והנחש לא שרדו את המסע.

אז אנחנו לא יכול להאשים את הנחש על היותו נחש, בדיוק כפי שאנחנו לא יכולים להאשים אדם על היותו אדם. כולנו עושים דברים שאינם תמיד באים מתוך אינטרס אישי כלשהו. לעיתים יוצא מאיתנו רעל שחבוי איפה שהוא עמוק בכל אחד מאיתנו. אין צורך להאשים אף אחד על שום דבר, או להאשים את עצמנו על דברים שעשינו.

לכל אחד מאיתנו יש אלו שהם פחדים. לעיתים את הפחדים הללו אנו מוציאים ככעס כלפי הסובבים אותנו. האם היה טעם שהצב יאשים את הנחש על כך שנשך אותו? כנראה שלא, כי לאף אחד מהם זה לא באמת היה עוזר ולכן הצב בסיפור נאלץ לבלוע את הגלולה ולהשלים עם המצב הנתון.
אם אתם מרגישים דחויים על ידי אדם כלשהו, או שאמרו לכם דבר מעליב, זה לא ייתן לכם שום דבר טוב אם תיקחו את זה באופן אישי. אבל כמובן, אם אתם במצב של פגיע מתמדת מאדם ספציפי התנקו ממנו וצאו מהפינה הזו.

אני למדתי מתי אני צריכה להגיב ומתי כדאי לי לשבת בשקט ולא להגיב, אבל אני אף פעם לא לוקחת את הדברים באופן אישי.  כבר היו לי מצבים שהכרתי גברים שהיו נתונים בלחצים שגרמו להם לפחדים מבלי שישימו לב לכך. התגובה שלהם כמעט לכל דבר הייתה מלווה בכעס ובהאשמות שלבסוף הביא לפירוק הקשר הזוגי שלנו. וזה רק בגלל שהם לא ידעו כיצד להתמודד עם המצב הנתון.

להאשים את האדם העומד מולך זה לא יעזור, כתוצאה מכך אתה רק מסגיר את הכוח שלך, בשלב שלאחר מכן אתה הופך לקורבן. האשמה תמידית לאדם מסוים, יכולה לגרום לו לרצון של שינוי בן הזוג שלו. להגיב בכעס גם כן לא עובד, כי אז אתה רק ממגביר את עוצמת הלהבות.

לפי טענתה של ד"ר דפנה שגיב – כל האשמה היא בזבוז של זמן. לא משנה אם מצידכם יש פגם באדם אחר וללא קשר עד כמה אתם מאשימים אותו, זה פשוט לא ייתן לכם דבר. הדבר היחידי שהאשמה עושה (בייחוד בהאשמות של בני זוג עקב ויכוחים), היא חיזוק הפוקוס שלכם בכל הקשור לרמת התסכול או העצבות בא אתם נמצאים.

אתם יכולים להצליח לגרום למישהו להרגיש לא טוב על ידי כך שתאשימו אותו, אבל אתם לא יכולים להצליח לשנות את המצב האישי שלכם על ידי האשמת אדם אחר ולהגיש מאושרים בעקבות כך.

מספר טיפים להפסקת משחקי האשמה
1. כאשר תחושת העצבנות רק מתחילה היכנסו לפוקוס וקחו נשימה עמוקה.
2. הקשיבו לגוף שלכם – האם זה בא מהרגש, מתסכול או מתחושת בטן.
3. רגשות – שימו לב אליהם והשתדלו שלא לתת להם להציף אתכם.
4. להרגיש – נסו להרגיש גם את הרגשות של הצד האחר ולא רק את עצמכם.
5. התבוננות – הסתכלו על הצד השני ונסו להתחבר למקום שממנו הוא בא.
6. לומר את הדברים – אמרו את הצד שלכם מבלי להאשים.

ייקח זמן בכדי לתרגל וליישם את הדברים, אך תאמינו לי הם עובדים. אתם יכולים לנסות זאת מול מערכות יחסים שיש לכם.

לאחרונה עבדתי עם בחורה שנהגה לשלוט בכל הסובבים אותה, כולל אותי. לא לקח הרבה זמן עד שהחלתי לחוש את הכעס זורם בי, אבל לא נתתי לזה להשתלט עלי, למרות שהיו פעמים שממש רציתי לנשוך את הלשון מרוב שרגשות הכעס הציפו אותי. נתתי לרגוש האלו לחלוף על פני השטח והתעלמתי מהם. זה בהחלט לא היה קל אבל הייתי חייבת לעשות זאת. למרות שאני לא רוצה להתעצבן, לכעוס או לאבד שליטה עמדתי על שלי, ולבסוף ברוח נחת קיבלתי את מבוקשי.

נתתי לרגשות שלי להירגע בכדי שאוכל להגיב ממש כפי שהגיב הצב, למרות שמקרה הזה הצב טבע, זה עדיין דומה במובן מסוים. כל הסוד פה שצריך לדעת לשמר הוא: בגרות, חוכמה, שליטה אישית, שליטה רגשית – אם הייתי מאשימה אותה ומחזירה באותו מטבע כנראה שזה היה יום עבודה ארוך, קשה ומתיש.

מידע נוסף שעשוי לעניין אתכם:
האם האגו הורס לך את מערכת היחסים?
מהו הזמן הנכון לעזוב מערכת יחסים