נראה שלא אכפת לו מהרגשות שלי

מאת: ליאורה. ח
יצאתי עם המון בחורים עד שמצאתי אותו, אני יודעת שהוא לא מושלם, אבל זה הבחור הכי טוב לב שפגשתי מעודי. יש לו המון יתרונות וחלקם ממש בולטים – הוא מנומס לסביבה שלו, טוב הלב שלו זו תכונה די ברורה, הוא חכם וכריזמטי, ולמרות זאת לעיתים עולות בי מחשבות האם הוא באמת אוהב אותי או שבכלל אני טועה טעות מרה והזוגיות שלנו אינה כזו חזקה כפי שנראה לי.

בזמן האחרון התחילה אצלי הרגשה כאילו משהו לא בסדר, כאילו נראה שחסר משהו בקשר שלנו, לא שאנחנו רבים בצורה קיצונית או שיש בינינו חילוקי דעות שיכולים להרוס, אלא משהו שקט יותר, שלא רואים אם לא מחפשים.
התחלתי להרגיש את זה כשסבתי זיכרה לברכה נפטרה, לא הייתי קשורה אליה אבל בכל זאת היא היתה  חלק מהמשפחה והחוויה לא היתה קלה לכל הקרובים שלי ולי. יומיים אחרי הלוויה, הוא בא אלי וישבנו ביחד אצלי, אחרי שעה בערך הוא הציע שאולי נצא לאיזה פאב חדש שנפתח בעיר ושהוא שמע עליו רק דברים טובים. הייתי בשוק – אני עדין יושבת שבעה ואתה רוצה שנצא לאיזה פאב לפגוש אנשים? נראה לך? הייתי כל כך פגועה שעל המקום ביקשתי ממנו ללכת ושאני רוצה להיות קצת לבד, אני בטוחה שהוא לא רצה לפגוע בי בשום דרך, אבל הוא פשוט לא חשב מה עבר לי בראש באותו הרגע. שבוע אחרי המקרה כבר היינו בסדר והשארנו את המקרה הלא נעים מאחורינו.

זו הייתה רק דוגמא אחת מיני רבות, אבל לצערי היו עוד כמה פחות קיצוניות, אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם העניין, זה כאילו חסר לו משהו שיש לאחרים, סוג של אינטלגנציה ריגשית שגורמת לי לחשוב עד כמה הוא אוהב אותי ואם בכלל הוא יודע מהי אהבה.

לא הייתי מאמינה שמדובר בסוג של אוטיזם

חברה טובה שלי היא פסיכולוגית שמתעסקת עם בעיות הסתגלות של אנשים לסביבה, בלי קשר למקצוע שלה דיברתי איתה על הנושא והיא אמרה לי שזה מאוד מוכר. מסתבר שיש סוג של אוטיזם "חלש" שמתבטא בעובדה שהאנשים הלוקים בו פשוט לא יכולים לתרגם את הרגשות של אחרים לאהבה גלויה לעין. זה לא אומר שהוא כמו זה בסרט עם דאסטין איש הגשם, אבל זה אומר שאני הייתי צריכה לקבל החלטה בקשר להמשך הקשר שלנו הכל היה תלוי בכמה אני מאמינה בביחד שלנו. אנחנו לא ביחד אפילו חצי שנה – זה לא שמדובר בזוג שחי שנים ביחד. בכל אופן החלטתי שלא ייתכן שאני אעזוב אותו בגלל דבר שהוא לא שולט בו ועשיתי מחקר קטן בנושא. מסתבר שעם קצת עבודה, קצת אמונה והרבה רצון, אפשר לעשות כמה שיעורים לאנשים במצבו כדי שיוכלו לתרגם את מה שהם רואים אצל אחרים למעשים. במילים אחרות – שהוא יראה מצב כלשהוא ויפעל לפי מה שהוא למד גם אם הוא לא ממש הבין למה ואז לצופה מהצד זה יראה כאילו הוא הגיב רגשית למצב נתון.

חבל שהבחור לא חשב כמוני

אם הוא היה חושב כמוני הוא לא היה כל כך כועס – מסתבר שלא כל כך מצאה חן בעיניו העובדה שאני מדברת עם אחרים עליו, הוא קרא לזה "מדברת מאחורי הגב" הוא חשב שממש ריכלתי עליו. כל הכוונה שלי היתה טובה ולא פולשנית בשום צורה – אפילו התחלתי את השיחה שלי עם החברה שלי ב"אני מכירה מישהו ש…" ולא אמרתי לה שהוא למעשה החבר שלי. היתה לנו מריבה רצינית על זה והוא יצא מהבית והלך לישון אצל ההורים שלו, אמר שהוא צריך לחשוב קצת על דברים. לא הצלחתי אפילו לומר לו מה שאמרה חברה שלי, אפילו לזה לא הצלחתי להגיע. חבל שהשיחה הגיעה מהר מאוד למצב של מריבה ואז התחילו הטחות של האשמות ביניינו ולדעתי גם אני וגם הוא אמרנו דברים שאולי היה מוטב אם לא היינו אומרים.

מה שלמדתי מהטעות העצובה שלי

למחרת הוא חזר הביתה והיה אדם אחר לגמרי, הוא לא כעס ולא רב איתי, הוא פשוט אמר שמה שעשיתי העציב אותו ושהוא לא יכול להיות עם אחת כמוני. הוא לא טרח אפילו לבדוק אם בכלל הזכרתי את השם שלו, אולי כל המריבה האיומה הזאת היתה בכלל טעות? גם אני עשיתי קצת חושבים בזמן הזה שהיינו בנפרד, מה שלמדתי היה שאחרי כל מה שהוא אמר, יותר חשוב "איך" שהוא אמר את הדברים, אני לא יכולה להמשיך להיות איתו. ללא כל צל של ספק טעיתי כשהלכתי לדבר על חיי האהבה  שלנו בלי לדבר איתו לפני, אבל מה שהפריע לי במיוחד לה היה ה"מה" אלא ה"איך". כבכל דבר בחיים זה לא מה שאומרים אלא איך שאומרים את זה, תוסיפו לזה את העובדה שהוא לא טרח בכלל להקשיב ומייד נכנס למצב התקפי ותוכלו להבין מה הביא אותי לסיים את הקשר שלנו. יכול להיות שמערכת היחסים הזאת לא נועדה להתקיים – אבל אם יש דבר אחד בטוח, זה שלמדתי המון על זוגיות ועל עצמי מהמצב.