פוליטיקה ואהבה לא הולכים ביחד

מאת: אליאור. ח
חברים שלי היו מקניטים אותי – תפסיק לעבוד כל החיים וצא לבלות קצת, מה לעשות… אני באמת עובד הרבה ונכון להיום אני לא יכול לומר שיש לי אהבה עד כדי כך שמעולם לא מצאתי את הזמן להיכנס לאתרי הכרויות באינטרנט. פשוט נראה לי שבשבילי עדין מוקדם להתעסק עם דברים שהם לא קידום פוליטי – שזה בעצם מה שאני עושה. אני בונה את השם שלי ומתפתח מבחינת פוליטית כדי להיות שר בממשלה עוד כמה שנים, כן כן… ברור לי שהמטרה גבוהה מאוד, אבל בזה אני טוב ואת זה אני רוצה. יש בי את הידיעה והביטחון שלא משנה מה אעשה, זה יגרום לשינוי בחיים של אחרים שלא מכירים אותי והשאיפה היא לשם בימים האלו.

לפני חודשיים פגשתי בכנס של המפלגה בחורה מאוד מסקרנת – לא ממש הבנתי מה היא עושה שם, כי בטוח שהיא לא התעניינה בפוליטיקה יותר מצפייה בחדשות. הייתי כל כך מסוקרן לגביה והתחלנו לדבר, היא לא חשבה לרגע שמישהו מתחיל איתה פה ולכן משום מה השיחה זרמה בצורה נעימה. אחרי בערך שלוש דקות של שיחה החלפנו טלפונים וקבענו להיפגש ביום חמישי השבוע לצהריים.

הגיע יום חמישי בבוקר ונחרדתי לגלות שמתוכננת לי ישיבה מאוד חשובה שככל הנראה תסתיים בשעה אחת. אחרי שדיברנו, הפגישה שקבענו קצת נדחתה והיינו אמורים להיפגש בשתיים. קצת איחרתי, מה שאני ממש לא אוהב לעשות אבל הפגישה שלנו התחילה. היא ממש בחורה מעניינת: בת שלושים, סטודנטית ליחסים בין לאומיים ומסיימת תואר ראשון בכלכלה. הסיבה שהיא היתה בכנס היתה בגלל איזושהי מטלה שקשורה ללימודים. כמובן שאין מישהו בחיים שלה עכשיו כי היא לא מוצאת את הזמן להקדיש לנושא – בדיוק כמוני, דיברנו עוד קצת, קבענו להיפגש בשבוע הבא והלכנו איש לדרכו.

כמו שאתם בטח מנחשים, לא הצלחתי לדחוק זמן לפגישה בשבוא הבא ואפילו לא בשבוע שאחרי. נראה שהסיכוי לאהבה פשוט מתרחק ממני בצעדי ענק. אתמול בערב הודיעו הודעת קצת צפוייה: יאיר לפיד התפטר מחדשות ערוץ 2 והולך לפוליטיקה! אני חושב עליו, הוא בן 51 ורק עכשיו הוא הגיע למקום שהוא יכול לשנות בו משהו, אבל למרות כל פעליו, יאיר לפיד נשוי פלוס שלושה. למה הוא יכול למצוא זמן ואני לא?
הפעם האחרונה שדיברתו עם הבחורה הזאת היתה לפני יותר מדי ימים, אסור לתת לבחורה לחכות ככה אם אני באמת רוצה להכיר אותה, זה ממש לא מכובד. אזרתי אומץ ונרשמתי לאתרי הכרויות ברשת, קיוויתי שאני אמצא לי אהבה די מהר, שאוכל להתחיל קשר זוגי ובמקביל אפתח את הקריירה שלי. פתחתי כרטיס, השקעתי המון בפרופיל שלי והתחלתי להתכתב עם כמה בחורות בו זמנית. הייתי די גאה שיכולתי לכתוב במקצוע שאני עוסק בפוליטיקה כי זה תמיד עורר שאלות מהצד השני.

ואז נפלו עלי שבועיים מטופרים – ישנתי פחות מחמש שעות בלילה ובקושי הצלחתי לאכול ארוחות צהריים. מיותר לציין שלא הספקתי אפילו לחשוב על האתרים בהם אני רשום ובטח שלא להיכנס ולבדוק הודעות.
הרגשתי שזה חסר תועלת, בשלב זה בחיי אני צריך לקבל החלטה – או שאני מחליט להמשיך עם הקידום העצמי שלי אבל מוותר על האפשרות שלי להיות ביחד עם בחורה, או שאני עושה לעצמי קצת הנחות ומארגן לפחות שעה ביום לחיי הפרטיים. לא היה קשה לבחור באפשרות השנייה, אבל לקיים אותה זה לא כל כך פשוט. זה הלך טוב יומיים ואז הרעיון קרס, המון דברים התרכזו לכמה ימים ומנעו ממני להתחיל. החלטתי שאני אתן לעצמי עוד כמה חודשים להוריד את הלחץ ואכנס לעניין ברצינות, כרגע אני עלול לפגוע באנשים אחרים ובאמת שאין טעם…

הבחירה הקשה בין קריירה ובין חיים אישיים

ברור לכולנו מה הבחירה הנכונה, במיוחד אם אנחנו לא נמצאים בזוגיות, אבל היישום של ההחלטה  הנכונה עלול להיות קשה משחשבנו. מצד אחד ישנו הרצון והשאיפה לביטחון כלכלי, ובשביל זה חייבים לעבוד ולהתפתח מבחינת קריירה, מצד שני, בשביל מי אנחנו עובדים אם לא בשביל המשפחה שעדין לא התחלנו להקים? ללא ספק צריך לדעת לשלב בין השניים, אולי לקחת כל שבועיים יום חופש מהעבודה ולנסות להזיז את החיים האישיים שלנו קדימה, או למצוא זמן בערבים שבו נוכל להיפגש ולהכיר אנשים חדשים. בכל מקרה, אין מה לדבר – אסור להישאר לבד בגלל עבודה.

חיים קשים לפוליטיקאי צעיר

זה פשוט טירוף, כדי להגיע לאנשהו מהר, לפעמים צריך לוותר על חלק קטן מהיושרה של עצמכם ולהזדנב אחרי איזה מטאור פוליטי בזמן שאתם מנסים להיום מוזנים מהשיירים הפוליטיים הנלפטים ממנו כדי לשרוד את החיים הפוליטיים. הכוונה היא שצריך לחיות במשך זמן מה בתור אחד שמוגדר כעוזר או מזכיר של פוליטיקאי ולאט לאט לבנות שם בעצמך. תוך כמה שנים כאלו, יוכל גם אותו עוזר להשמיע דעות וממש יהיה מי שיקשיב לו. בגיל צעיר נורא קשה להתחיל בזה אבל ברגע שמתחילים, הזמן טס ולא מרגישים איך הוא עובר.

הרגשת ניכור בסופו של יום

לפעמים אתה יכול להיות מוצף בעבודה, כל כך שקוע, שאתה לא תשים לב שבסוף היום אתה הולך לישון לבד. לא תמיד שמים לב לזה ולפעמים, הרגשות האלו מתחבאים מאחורי עייפות או אינטנסיביות בעבודה  ואז בלי לדעת, קרה ששבועיים לא דיברת עם אף חבר שלך. במקרים כאלו אני ממליץ לעשות סטופ חזק ולקבוע מפגש קטן עם כמה חברים כדי להפיג את הניכור ולראות קצת אנשים. זה תמיד יעזור וגם אם זה בא על חשבון שינה, הביחד יותר חשוב מהרבה דברים אחרים.