מאת: אלונה
תקופת החגים היא התקופה הכי כיפית לאנשים במערכות יחסים, לא משנה מה, תמיד יש משהו לעשות ומקומות שצריך להיות בהם. החג שעומדחנוכה בפתח ונראה שלא תהיה לי אהבה בפני עכשיו הוא חג החנוכה, אבל לצערי נראה שאהיה בו השנה קצת לבדי. לפני כמה שבועות נפרדתי מהבחור שאהבתי ומאז אני בערך לא מרגישה צורך להיות בזוג, עד לפני כמה ימים כשהבנתי שחנוכה מגיע. קצת קשה לי להסביר בדיוק, אבל זו מעין תחושה פנימית שאומרת לי שאני צריכה להיות בזוגיות בתקופה זו של השנה, יכול להיות שזה בגלל שאני קצת מיושנת ותמיד חושבת על איך זה נעים ונחמד לשיר ליד החנוכיה ולהתחמם בחום של האח בסלון (הייתי כמה שנים בניו יורק אז נשארו אצלי כמה דברים כמו חורף של מינוס חמש מעלות).
אבל מה לעשות, נראה שמערכת היחסים שלי ושלו גוועה כבר מזמן ורק הינו שם כדי לומר "אני בזוגיות". בשבילי זה לא התאים, אני לא אהיה בקשר עם מישהו רק כדי להיות בקשר, ישנם עוד הרבה גורמים שמאוד חשובים כדי שאני אשאר – תקשורת, חיבה, משיכה, אהבה והקשבה. אם אני לא מקבלת את כולם, אני הולכת… אז הלכתי.
החלטתי להיכנס לסבב של דייטים כדי שאני לא אוכל סופגניות לבדי, לא שפתאום נהייתי פחות בררנית, פשוט עכשיו אני אצא יותר ואנסה יותר. לצאת לשתי פגישות בשבוע יכול להיות מאוד מנקז מבחינה נפשית, לא משנה כמה ניסיתי להגיע עם גישה חיובית לפגישה, הרצף הפך את כל העניין לחזרתי במידת מה. לספר את אותו הסיפור שוב ושוב קצת שיגע אותי.

קיבלתי על עצמי את הדין ששוב אהיה לבד בחנוכה הזה, לא נורא, אפשר למצוא אהבה גם מחוץ לתקופת החגים, ממילא גם אם הייתי מכירה בחור שהוא בערך מה שאני מחפשת בדרך כלל, סביר להניח שהייתי מפספסת אותו בגלל שנשחקתי מהדייטים התכופים.

דברים שאפשר לעשות בחגים גם כשלא נמצאים בזוגיות

לא כולם נמצאים במערכת יחסים בתקופת החגים, אז תמיד אפשר לקבוע מפגש בנות עם כמה חברות ולהעביר ערב שלם בכיף. אפשר לקבוע לראות סרט בקולנוע, בכל אופן בדרך כלל הבנים רק רוצים לראות פיצוצים ואקשן, מה שלא כל כך מרגש את רוב החברות שלי ואותי. ניתן גם לעשות סדנת בישול עם כמה חברות בבית של אחת מהן, למשל כל אחת מביאה מתכון שלה ומנסים כמה מהמתכונים המנצחים, כמובן שכולן מקבלות את כל המתכונים כך שכולן מרוויחות. בקיצור, גם אם לא נמצאים בקשר בתקופה שכולם כן אפשר למצוא דברים לעשות מבלי להרגיש לבד יותר מדי.

משפחה לעומת בן זוג

אתם מכירים את הדילמה הנפוצה: "אצל מי נעשה את החג השנה?". כולם מכירים, כל שנה קיים הוויכוח הישן שכנראה לעולם לא ייפסק שדן אצל איזו משפחה חוגגים את החג. כמובן, כל אחד מבני הזוג רוצה לעשות עם המשפחה שלו, איפה שמכירים את כולם ותמיד שמח וכיף, בזמן שהצד השני לרוב יושב ורק סופר את השעות עד שחוזרים הביתה. לעומת כל הזוגות ששוברים את הראש בשאלה העתיקה הזאת, אני מרגישה שהשנה נחסכה ממני הבעיה – אני לבד אז אני אעשה את החג עם המשפחה שלי ובטוח שאהנה.

שידוכים דרך המשפחה לא תמיד עובדים

לאמא הפולנית שלי תמיד יש איזה "בחור זהב ממש למות עליו" במלאי שהיא רוצה לשדך לי במיוחד לפני החג, בעיקרון אין לי בעיה עם הרעיון, אבל היא תמיד מציקה וכשאני אומרת סוף סוף שלא נראה לי שזה ילך, היא מוצאת אלף ואחת סיבות למה אני אשאר לבד כל החיים והיא לא תזכה לנכדים והמשפחה לא תגדל. הפולניות בהתגלמותה, מה לעשות שהדרך שאני בחרתי ללכת בה עוברת בין דייטים רבים ובחורים רבים שאני מנסה להכיר. ה"אני מאמין" שלי הוא לנסות עד שמצליחים ולא להיכנע לשטויות של המשפחה הקרובה – אמא שלי במקרה הזה.