היא בישלה לי את המוח עם הניקיונות שלה

מאת: רועי
די! נמאס לי! אני בזוגיות כבר כמה חודשים וכל מה שהיא עושה מהבוקר עד הערב זה לדאוג עד כמה אני מבולגן ואז לסדר. תבינו, זה לא שאנחנו חיים בזוהמה, אבל הסטנדרטים שלה למה שנקי ולמה ש"דורש סידור" הם לא אנושיים בשום קנה מידה.
קבלו דוגמא: יום שבת, אני מתעורר בבוקר מוקדם (אני תמיד קם מוקדם) וכל מה שיש לי בראש זה כמה שכיף לי כי יום שבת היום ולא צריך לעשות כלום.
לא, טעות בידי, מסתבר שיום שבת הוא היום הכי טוב בשבוע "לארגן ולסדר", מיד היא מתחילה עם השיגעון הזה שלה, תמיד יש משהו לעשות ולסדר כי "איך יראה הבית אם לא ננקה אותו?". אז היא מתחילה עם החלונות, האבק, המטבח, האמבטיה ולמעשה כל חלק בבית. אני נשבע לכם, אם היה לנו חדר בבית שהוא אטום כל השבוע, סגור ומסוגר, אין יוצא ואין בא, היא היתה מוצאת סיבה להיכנס ולהתעסק איתו קצת. אני לא מצליח להירגע, כל הזמן בכוננות לכלוך, כל צעד שאני עושה אני חושב טוב טוב אם אולי ליכלכתי משהו ואילו פרצופים אני אקבל אם לא אשאיר מסודר אחרי.
ההרגשה בבית היא של טרור ניקיון ממש, מה לעשות שלשמור על הבית מצוחצח זה לא הדבר היחידי שיש לי בראש? כאילו הדבר הכי חשוב בחיים זה לשמור על איך שהסביבה שלי נראית, לסדר את הבית ולארגן לשבוע הבא. למה לארגן לשבוע הבא? כדי שהניקיון בו יהיה יותר קל, כמובן.
אתם חייבים להבין, אני לא אדם מלוכלך, אפילו די מסודר לפי כל אמת מידה נורמאלית, אבל מה שמסתובב לה בראש הוא מעבר לסטנדאטים שלי או של כל אדם נורמאלי. אולי אני קצת מגזים והיא לא כל כך נוראה, הרי היא שומרת על הבית נקי כמו לא יודע מה, אבל זה תמיד נותן לי את ההרגשה שאני מלכלך ומטנף את הבית.
עוד קטע מטורף, הוא כשהיא מבשלת היא גם מסדרת תוך כדי, למשל אם יש לה בערך עשרים דקות שהיא מכינה משהו, בתוך פרק הזמן הזה יש שלושה או ארבעה פרקים של זמן שבהם היא לא מבשלת אלא מסדרת. תגידו את האמת… זה קצת מוגזם, מה קשה לסיים לבשל ורק אז לסדר?

התחלתי לסדר את הבית בעצמי

התייאשתי כבר מלנסות ולהיות אביר החלומות הנקי שלה, אז במקום להתחיל עוד מריבה שהבסיס שלה הוא הניקיון, התחלתי לעשות קצת סדר בעצמי. חשבתי שזה יהיה חשוב מאוד לקשר שלנו ואולי אפילו יחזק קצת את האהבה שלנו, אז לקחתי חצי יום חופש מהעבודה ובלי שהיא תדע סידרתי את הבית לבדי. עשיתי דברים הזויים שלא חשבתי לעולם שאני אעשה. לקחתי השראה מהרס"ר שלי בצבא וניקיתי את החלק העליון של הפלורסנטים, ניקיתי ממש כל פינה בבית. היא חזרה ובאמת ראתה שהבית נראה אחרת, היא פשוט שאלה אם עכשיו זה תמיד יהיה ככה או שעשיתי מאמץ.

חלק ממטלות הבית עברו אלי

ישבתי עם עצמי וחשבתי שלא יכול להיות שכל הזמן תהיה אווירה עכורה בגלל השטות הזאת של ניקיון, אז גיבשתי תוכנית – אני אקח את עצמי חלק מהדברים שיש לעשות בבית ואוריד מהגב שלה מטלה או שתיים. כך אולי יהיו פחות טענות נגדי. אני יודע להרתיח מים חמים ובזה בערך מסתיימות יכולות הבישול שלי אז זה לא בא בחשבון, אבל לנקות הוכחתי שאני יכול. ברור לי שזה לא יהיה נקי כמו שהיה אם היא היתה מנקה, אבל לפחות יהיה יותר נקי מלא לנקות כלל. הודעתי לה שפעם בשבוע אני לוקח על עצמי כמה שעות להברקת הבית ושאני אעשה כל מה שאני יכול כדי לשמור עליו נקי. לפחות חלק מהעול של הניקיון עבר אלי עכשיו.

בסופו של דבר אי אפשר להשתנות לגמרי

הסידור עבד יפה בדיוק שבועיים, אחר כך כבר התחיל להרגיש לי לא הגיוני לסבול כל כך הרבה רק בשביל השקט. ישבנו ודיברנו על הנושא, היא מצידה רוצה נקי כל הזמן, ואני מצידי רוצה נקי אבל לא מוכן להשתעבד לנושא. היא אמרה לי שכבר קרה לה פעמיים שבחורים עזבו בגלל התכונות האלו אצלה ושהיא תנסה לשנות, אני אמרתי לה שאני באמת אשתדל לשנות כמה דפוסי התנהגות שלי אבל שאני לא רוצה לרוץ בין הטיפות כל הזמן בנושא הניקיון. בסוף הגענו להסכמה שאדם לא יכול להפוך את עורו לחלוטין מצד אחד, אבל בהחלט יכול לנסות ולהתגמש בשביל הצד השני ולעשות כמה שינויים שיגרנו לצד השני קצת נחת.