מאת: עינב
יש לי בעיה, הבחור שהתחלתי לצאת איתו ממש חמוד וכנראה שהוא באמת אדם טוב לב, אחרי חיפוש אהבה ארוך, אני יכולה לומר בגאון שמצאתי אני אחרי תואר אקדמי והבחור לא התחילאת מה שחיפשתי… בערך. הבעיה העיקרית שלי היום היא שאני לומדת עכשיו לתואר שני והבחור שלי לא חושב על להתחיל ללמוד, הוא אומר שבמקצוע שלו לא צריכים תואר ושהוא יעשה את זה כל החיים.
אני לומדת משפטים ועוד שנתיים בעזרת השם אני אסיים את התואר השני ואתחיל לעבוד בתחום, המשכורת הראשונה שלי תהיה יותר ממש שהוא מרוויח בחודש ממוצע והוא עושה את מה שהוא עושה כבר עשר שנים בערך. הוא שיפוצניק, לא אחד שמשפץ בתים בהרצליה פיתוח אלא אחד שעושה קיר גבס בין המטבח לסלון, אני לא אומרת חס וחלילה שהעבודה הזאת אינה מכבדת את בעליה, אבל הוא לא מתקרב אפילו למיצוי הפוטנציאל שבו.
בהתחלה כשהתחלתי לחפש, חשבתי טוב אם להתמקד בהכרויות אקדמאים בלבד, או אולי לנסות ולהכיר בחורים מכל שכבות האוכלוסיה מבחינת תארים וכדומה. החלטתי שאני צריכה לתת הזדמנות לכל אחד ושסינון אנשים שאין להן תואר אקדמי יכול להיות טעות ושאני עלולה לפספס לי בחור משובח.
הוא כל הזמן אומר לי: "מה עדיף? משכורת גבוהה יחסית אבל בלי אפשרות לקידום או משכורת בינונית עם סיכוי טוב מאוד להרביץ מכה?" הוא מתייחס לעובדה שבגלל שהוא עצמאי תמיד יש סיכוי שהוא יקבל איזו עבודת שיפוץ ענקית שתכניס לו בשבועיים משכורת של שישה חודשים. אני לא יודעת, בינתיים אנחנו יוצאים כבר כמעט ארבעה חודשים ולא ראיתי שום "מכה" שהוא "הרביץ".
הקטע המעצבן הוא שאני שמה לב שיש לו יותר מידי זמן פנוי ושבזמן הזה הוא יכול לקדם את עצמו איכשהו, לא יודעת איך, אולי להשקיע בפרסום באינטרנט, או לנסות ולדבר עם קבלנים שיציעו לו עבודות פרילאנסר. אחרי התקופה הזאת שאנחנו ביחד, אני לא כל כך בטוחה שזה מי שאני חיפשתי כשחיפשתי אב לילדי, יש בי באמת המון אהבה אליו, אבל נראה כאילו אין לו "דרייב" שמניע אותו קדימה ומהר.

ההחלטה לשנות את מאפייני הסינון שלי

אני יודעת שאולי אני טועה, אבל החלטתי להיפרד מהשיפוצניק, לדעתי יש מספיק דגים בים ואם אני שוב מחפשת לי אהבה כדי שאני אמצא לי איזה דג עם לפחות תואר ראשון. אז שוב אני מסתובבת ומנסה להכיר בחור אקדמאי ולבנות איתו חיים משותפים. מסתבר שזה יותר פשוט משחשבתי, ישנם גם הרבה בחורים שלא מחפשית איזו בחורה שרק תנקה את הבית ותבשל אלא אשת קריירה אמיתית, כמו שאני מתכננת להיות. התחלתי לסנן יותר את הדייטים שלי וראו זה פלא, אחרי שלוש פגישות לא מי יודע מה, פגשתי את הבחור שכנראה אני אהיה איתו, לפחות לבינתיים.

מסתבר שלא כל הנוצץ זהב

טוב, אז אולי הייתי יותר מידי קשוחה עם עצמי בנושא הזה, לא היה כל כך פשוט רק לשנות את מאפייני החיפוש ובין רגע להכיר בחור בעל תואר אקדמאי. הייתי צריכה לדעת שמסתבר שלא תמיד מה שבחורים כותבים בכרטיסים שלהם יהיה נכון לחלוטין. הפגישה שכל כך התרגשתי ממנה ושהיתה כל כך נוצצת הובילה לתחילתו של קשר עם בחור שלא ממש דייק בתאור בכרטיס שלו. מסתבר שלמרות שהוא רשם שהוא בעל תואר, הוא רק חושב על לעשות תואר ושתוך שנה שנתיים הוא יתחיל ללמוד אם יתאפשר לו מבחינת העבודה שלו. אני שואלת אתכם: איך אפשר לחפש כך בן זוג שאני אוהב אם יש כל כך הרבה חוסר דיוק (בלשון המעטה) ברשת?

חזרה לנקודת ההתחלה

כן, הבנתי שאם אני רוצה להצליח בחיפוש שלי אני לא צריכה לעשות חורים קטנים מדי במסננת האהבה שלי, או במילים אחרות, לסנן פחות. כבר כמעט שהתייאשתי, או שהכרתי בחורים אקדמאים שלא מצאו חן בעיניי, או ש"טעו" כשכתבו את הכרטיס או שמצאתי שיפוצניקים. מה שרציתי זה פשוט למצוא את שחשקה בו נפשי ולנוח מהחיפוש.
אז חזרתי למקום שממנו התחלתי לראשונה והוא דייטים עם כל מי שנראה לי טוב לב וגבר שיום אחד ארצה שיהיה אביהם של ילדי. אני עדין מחפשת, אומנם מכירה יותר עכשיו את כל השטיקים הקטנים של ההכרויות, אבל לפחות יודעת מה אני רוצה בדיוק.